שלומי נולד ב- 4.7.75  כ"ה בתמוז תשל"ה כבן בכור להוריו יוסף ודניאלה .

       הלידה הייתה קשה אך מראה התינוק יפה התואר ותכול העיניים השכיח זאת. בגיל שנתיים העיניים הכחולות הפכו לירוקות.

       תכונותיו המיוחדות בלטו מהיותו תינוק ועד מותו הטראגי.

         החלטי במעשיו ודבק במטרה:

מגיל צעיר שלומי קיבל החלטות , עמד מאחוריהן וידע להודות בטעויות.

בגיל 13 , החליט לחזור בתשובה ולמצוא את עצמו בדת.

לאחר שלוש שנים בהן לא קיבל תשובות ברורות לשאלותיו עזב את הישיבה וחזר לחיים החילוניים ולאורט מוצקין שם סיים את לימודיו בהצטיינות במגמת אלקטרוניקה.

כשהחליט להיות לוחם קרבי השתתף בהתמדה ונחישות בקורס הכנה לכושר קרבי והגיע מוכן לשירותו הצבאי כלוחם גבעתי והגשים את שאיפתו להגיע ליחידה קרבית.

כך היה גם כאשר החליט ללמוד לתואר ראשון בחוג לכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת חיפה,שאף למצוינות ועשה זאת ביסודיות וסיים בהצטיינות יתרה.

לימים משפחתו קיבלה בשמו את תעודת תואר ה-BA  בהצטיינות יתרה.

         עניו וצנוע:

הסתפק במועט לא ביקש דבר מאיש, פשוט נהנה ממה שהיה לו.שלומי לא קינא באחרים, התלבש בפשטות , נתן מעצמו לאחרים ,מכל הלב ולא נתן לאחרים לשבח אותו.

לא נהג להתגאות ולהחצין את הישגיו לא בפני החברים ואפילו לא בפני בני משפחתו.

במהלך לימודיו קיבל מדליית הצטיינות מלשכת רואי חשבון, דבר שהתגלה לסביבתו כבדרך אגב.  

         אוהב צדק:

תכונה בולטת במיוחד שלומי לא יכל לראות פגיעה באחר, בחלש ותמיד קם להגן עליו דוגמה לכך הייתה באירוע שקרה בבי"ס היסודי כאשר אחת המורות השפילה ופגעה בתלמיד לפני כל הכיתה ,שלומי קם על רגליו ובכעס העיר למורה על התנהגותה הפוגעת.

שלומי תמיד חיפש את האמת ואת הצדק ונלחם למען עקרונותיו.

         חברותי:

שלומי תמיד היה מוקף חברים בכל מסלול חייו :שמר על קשר חברי ועמוק עם חבריו מילדות,

רכש חברים בצבא , באוניברסיטה שם הפך ליועץ בתחומים רבים במיוחד בתקופת המבחנים .

תמיד עזר לחבריו מתוך אהבה ודאגה להצלחתם.

         פטריוט:

שלומי גדל על ערכי אהבת ארץ ישראל התגייס מרצון ועם מוטיבציה גבוהה ליחידה קרבית , למרות לימודיו הקשים תמיד התגייס למילואים ולא ניסה להתחמק.

אך טבעי היה שכאשר נקרא לשרות מילואים בצו 8 למבצע "חומת מגן" היה הראשון שהתייצב.

שלומי הוצב בבית לחם ונלחם בגאווה להגנת המולדת למרות הפחד והסיכונים הרבים.

כאשר חזר לחופשה סיפר בהתלהבות של חייל קרבי על הלחימה והדגיש את חשיבות המבצע

לאור המצב הביטחוני.

שלומי נהרג בפיגוע חבלני בצומת יגור בדרכו חזרה למערכה בבית לחם.

מ"פ הגדוד מספיד את שלומי: "שלומי הוא מאותם אלו עליהם נאמר שהם חוד החנית.

                                            דוגמא ומופת לרוח ההתנדבות שיש בעם ישראל בעתות

                                            משבר, שלומי הוא דוגמא לחברות, רעות אומץ לב והרבה

                                            אהבה למולדת".

         משפחתי:

כיבוד אב ואם היה בראש מעייניו ,בכל יום שישי ובחגים דאג להיות נוכח בחוג המשפחתי ולהנות מאוירת המשפחה התומכת והאוהבת. כבן בכור שלומי אהב להיות הגבר בבית , לתת את הטון ותמיד התעניין בשלום בני משפחתו בכל זמן ומקום ששהה.

שלומי שראה את הוריו מתפרנסים מעבודה קשה שאף להגיע להישגים גבוהים על מנת להצליח, להקל עליהם ולהסב להם נחת ולהצליח בכוחות עצמו.

שלומי תכנן להקים משפחה רחבה ומאושרת עם בת זוגו לחיים מזה 5 שנים מיכל סייג.

האהבה החזקה, עוד בשנה הראשונה הביאה את מיכל לעזוב את הדרום ולעבור להתגורר בקרית מוצקין.

שלומי ומיכל למדו לתואר ראשון ולמרות הקשיים בלימודים והשאיפה להישגים גבוהים, בנו קשר רציני עם המון תמיכה הדדית לאורך כל הדרך, הבנה למידה ותרומה האחד לשני ובמיוחד שמרו על האהבה.

בשנת 2002 בסיום לימודיהם תכננו להגשים את כל חלומותיהם ולמסד את הקשר במוסד הנישואין.

טבעת הנישואין שתכנן שלומי להעניק למיכל בחג הפסח כבר המתינה בחדרו אך צו 8 דחה זאת, שלומי הבטיח למיכל כי בסיום מבצע "חומת מגן" יעניק לה את הטבעת ויבשרו למשפחה את הבשורה המשמחת, אך חגורת הנפץ ב 10.04.02 קטעה את האהבה, את החלומות ואת השאיפות של אדם יחיד ומיוחד בעל תכונות עילאיות.